נטפים בע"מ נ' עז - רום מפעלי מתכת בע " מ

פסק – דין

ערעור על החלטת כב' הרשמת נחליאלי חיאט מבית משפט זה לפיה הורתה למשיבה להפקיד ערובה בסכום של 30,000 ₪ להבטחת הוצאות המערערת אם יפסקו לטובתה בתובענה שהגישה המשיבה כנגד המערערת על סך של 6,8565,68 ₪.

בהחלטה נקבע על ידי כב' הרשמת כי לאחר שבחנה את טענות הצדדים בבקשה בתגובה ובתשובה לתגובה שהיו מונחות בפניה ערב מתן החלטתה שוכנעה כי יש בנסיבות הענין לחייב את המשיבה ולהפקיד ערובה להבטחת הוצאות המערערת בהתאם לסעיף 353א' לחוק החברות.

בהחלטתה הבהירה כב' הרשמת כי חרף התרשמותה שאין לומר שהתובענה משוללת סיכויים הרי אין בסיכויי ההליך בלבד כדי להרים את הנטל המוטל על המשיבה בהתאם לסעיף וכי חרף טענות המשיבה בתגובתה כי יש לה יכולת כלכלית לשאת בהוצאות המבקשת אין די בכך בהעדר תשתית עובדתית וראייתית בהתייחס למצבה הכלכלי "ובהתיחס למקורות המימון לניהול ההליך – עולה התהייה כיצד תוכל המבקשת (המערערת) להיפרע ממנה על הוצאותיה ככל שתידחה התביעה בסופו של יום".

לגבי גובה הערובה ציינה כב' הרשמת בהחלטתה כי לא שוכנעה שיהיה מוצדק לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה "כה גבוהה" כמתבקש ע"י המערערת (340,000 ₪) וקבעה כאמור את סכום הערובה על 30,000 ₪.

בערעור משיגה המערערת על כך שהסכום שנקבע בסופו של דבר כערובה הינו סכום נמוך ובלתי סביר בנסיבות בהתיחס לכך שהמשיבה מצויה בהליכי פירוק ונוכח גובה סכום התובענה.

המשיבה מצידה לא הגישה ערעור שכנגד ואין היא מערערת על קביעת כב' הרשמת כי במקרה דנן היה מקום להבטיח את הוצאות המערערת בערובה.

הנה כי כן, כל הערעור דנן סב על ענין אחד בלבד והוא האם נוכח ההכרעה שיש לקבוע ערובה להבטחת הוצאות המערערת הסכום שנקבע הוא סביר. זאת, ותו לא.

כפי שעשתה כב' הרשמת בהחלטה זו וכפי שנעשו הדברים למשל בפסק דין שהגיש ב"כ המשיבה הנכבד (ראו, ע"מ 27844-01-11 במה לתקשורת בע"מ) נדרש איזון ראוי במקרה כגון דא בין הבטחת הוצאות המערערת בהליך לבין הקשיים הניצבים בפני המשיבה וזאת על ידי גובה הערובה.

בעניננו, שלא כמו בפסקי דין אחרים עליהם הסתמך ב"כ המשיבה הנכבד, הבהירה המשיבה בעצמה ובתגובה לבקשה שהיתה מונחת בפני כב' הרשמת (ראו תשובה בכתב מטעם המשיבה לבקשה לחיוב המשיבה להפקדת הערובה מיום 8.1.11) לאמור:

"ואולם, בעניננו אין המדובר בחברה המסתתרת אחרי מסך ההתאגדות אלא בחברה הנמצאת בהליך מסודר של פירוק תחת פיקוחו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע.

במסגרת הפיקוח ההדוק על הליכי הפירוק, לרבות הגשת ההליך דנן, נבדקה יכולתה הכלכלית של חברת הפירוק וכן נכונות נושי החברה לממן את ההליך דנן.

האישור להגשת התביעה דנן ותשלום האגרה ניתן לאחר שהובהר כי קיימים מקורות המימון לניהול ההליך.

בנסיבות אלו, תטען המשיבה כי היא עומדת בנטל להוכיח יכולת לשלם ההוצאות במידה ויפסקו".

בנסיבות אלה, לא הבנתי כיצד בראשית הטיעון בפני נטען על ידי המשיבה כי אין לה יכולת כלכלית לשלם ההוצאות.

ממילא, כאמור אין כל מקום להתערב בהחלטת כב' הרשמת על כך שהיה מקום להבטיח את הוצאות המערערת בהליך העיקרי בערובה משום שאיש מהצדדים לא השיג על קביעה זו, אלא אך ורק לבדוק אם האיזון שנעשה לצורך גובה הערובה הוא איזון ההולם את המקרה הספציפי שעומד בפני.

אני סבורה שסכום של 30,000 ₪ הינו סכום נמוך לכל הדעות ואני מורה בנסיבות כי על המשיבה להפקיד כערובה להבטחת הוצאות המערערת סך של 100,000 ₪ וזאת במשורה.

הנה כי כן, הערעור התקבל והמשיבה תשא בהוצאות ההליך דנן בסכום של 20,000 ₪ לטובת המערערת סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה והודעה היום י"ט אייר תשע"א, 23/05/2011 במעמד הנוכחים.

עפרה צ'רניאק, שופטת